נגב אפקט

דיכוי הוא סוג של מנגנון מגן שפועל נגד תשוקות ורגשות חזקים. לעתים קרובות הוא מונע לחלוטין את התפיסה של תשוקות שאינן מקובלות על התודעה.

דיכוי בפסיכולוגיה אינו תהליך קל. באופן כללי, זהו תהליך של פיצול המוח האנושי לשני חלקים - המודע והלא-מודע. מנגנון ההגנה על-ידי הדחקה פועל כדלקמן: המחצית המודעת של המוח אינה רואה את הבלתי מתקבל על הדעת ואינה חושדת אפילו בקיומה, בעוד שהלא-מודע מאחסן בזהירות רגשות אלים כלפי התודעה. החומר שאוחסן בזיכרון שלנו מסונן, והאחד שנפל אל החלק הלא מודע הוא, כביכול, עם שלט אזהרה: "היזהר! ניסיון או ידע של חומר זה יכולים להיות לך השפעה טראומטית ".

הגנה פסיכולוגית על ידי דיכוי בתחילה עשויה להיראות סותרת ואפילו אבסורד, כי זה בלתי אפשרי לדעת אם אדם באמת מרגיש משהו, אם הוא טוען כי אין לו רגשות כאלה. עם זאת, עקירה היא מנגנון רב עוצמה ניתן להסיק רק כי יש משקיף מבחוץ.

עקירה של פרויד

הרעיונות של פרויד על השפעת הדיכוי הם הבסיס לכל הפסיכואנליזה. בתחילה הציע פרויד שהעקירה הוא אב של כל התהליכים המגנים של הגוף האנושי. הוא ביצע את החלוקה המבנית של הנפש. לפי פרויד, הנפש האנושית מחולקת לשלושה מרכיבים: אני, אני וסופר-אני. מכאן, פרויד הגיע למסקנה כי הדיכוי הוא הגנה על סדר גבוה יותר, כלומר הוא נשלט על ידי סופר אני. זה גם מבצע את הדיכוי עצמו, או נותן את המשימה על אני ממושמע, אשר ללא תנאי ממלא את כל הדרישות של "הבוס".

הדיכוי קיים במצב הלא מודע, ולכן פשוט אי אפשר להיפטר ממנו. כדי לשמור על זה, אתה צריך כמות מסוימת של אנרגיה, אשר מדכא את הרצון לפרוק. אז אין לך מצב נוירוטי שמופיע בשל חוסר אנרגיה - תנוח יותר ולא overexert הגוף שלך. וגם לזכור תמיד כי על מנת לשמור על מצב מודע שלך לא מודע בנורמה, אתה צריך לא רק פיזית, אלא גם פריקה רגשית.