סינתזה של גליקוגן

גליקוגן הוא פחמימות מורכבות המורכבות ממולקולות גלוקוז המחוברות בשרשרת.

סינתזה של גליקוגן (glycogenesis) מתרחשת בתוך 1-2 שעות לאחר בליעה של מזון פחמימות. הסינתזה האינטנסיבית ביותר של הגליקוגן מתרחשת בכבד. בנוסף, גליקוגן מסונתז בשרירי השלד.

מולקולה אחת של גליקוגן כוללת כמיליון שאריות גלוקוז. עובדה זו עולה כי הגוף מוציא הרבה אנרגיה על ייצור של גליקוגן.

פירוק גליקוגן

הפירוק של גליקוגן (גליקוגן) מתרחש בתקופות שבין הארוחות. בשלב זה, הכבד סופג את הגליקוגן בו בקצב מסוים, המאפשר לגוף לשמור על ריכוז הגלוקוז בדם ברמה ללא שינוי.

התפקיד הביולוגי של הגליקוגן

גלוקוז הוא חומר האנרגיה העיקרי לגוף, התומכים בפונקציות הבסיסיות שלו. הכבד מאחסן גלוקוז בצורה של גליקוגן, לא כל כך לצרכים שלו, כדי לספק זרם של גלוקוז לרקמות אחרות - בעיקר תאי דם אדומים והמוח.

כאמור, תאי שריר, כמו תאי כבד, מסוגלים גם להמיר גלוקוז לגליקוגן. עם זאת, גליקוגן, הכלול בשרירים, הוא בילה רק על עבודה בשרירים. במילים אחרות, הגליקוגן בשרירים נשאר מקור גלוקוז רק עבור התא עצמו, בעוד גליקוגן מאוחסן בכבד, לאחר עיבוד לגלוקוז, הוא השקיע על תזונה של האורגניזם כולו, והכי חשוב בשמירה על ריכוז הגלוקוז הנכון בדם.

סינתזה ופירוק של גליקוגן

סינתזה ופירוק של גליקוגן מוסדרים על ידי מערכת העצבים וההורמונים. מדובר בשני תהליכים עצמאיים המתרחשים בדרכים שונות. כפי שכבר ראינו, התפקיד העיקרי של הגליקוגן הוא הסדרת ריכוז הגלוקוז בדם, כמו גם יצירתה של עתודת הגלוקוז, הנחוצה לעבודה אינטנסיבית בשרירים.