הגבלת זכויות ההורים

מושגים שלילת זכויות הוריות והגבלתן שונות, אם כי לעתים קרובות השנייה מקדימות את הראשונה. כדי להבין את ההבדל, יש להבין את המהות ואת הניואנסים של ההגבלה.

הגבלת זכויות ההורים היא אמצעי זמני, המורכב בהסרת הילד מהוריו. זה יכול להיות מידה של בטיחות הילד, כמו גם מידה של התביעה של ההורים. מותר במקרים בהם הורים מסיבות שאינן בשליטתם אינם יכולים לבצע את תפקידם כראוי, למשל, במקרה של מחלה קשה, הפרעות נפשיות או במקרה של מפגש לא מוצלח של נסיבות חיים קשות. מתברר, ההורים אינם אשמים במצב זה, אבל גם ילדים לא צריכים לסבול.

ניתן להגביל את זכויות ההורים של רק אחד ההורים - האב או האם, אז הילד יכול להישאר עם השני, אם המצב מאפשר.

עילות להגבלת זכויות ההורים:

תקופת הגבלת זכויות ההורים

כמובן, אתה לא יכול להשאיר ילד עם הורים אשר מסיבה כלשהי לא יכול או לא רוצה לטפל בזה, ולכן ההורים תובעים להגבלת זכויות ההורים. נציגי רשויות האפוטרופסות נלקחים ממשפחת הילד ומועברים למוסד החינוכי המתאים לתקופה של 6 חודשים. הפעם ניתנת להורים-צער לשקול מחדש ולשנות את התנהגותם.

אולם אם לא חל שינוי בכיוון של שינוי חיובי במצב, על רשויות האפוטרופסות להגיש תביעה להורים על שלילת זכויות ההורים. לפיכך, ההגבלה היא תקדים הבמה של שלילת הזכויות לילד.

אם במהלך שישה חודשים התרחשו אירועים ששינו את התנהגות ההורים כלפי הילד לטובה, אין זה אומר תמיד ביטול מיידי של הגבלת זכויות ההורים. בשל הנסיבות, רשויות האפוטרופסות יכולות להשאיר את הילד במוסד הרלוונטי, עד שתהיה ודאות ברורה כי ההורים יכולים לחזור למלא את חובותיהם ההורית ולבצע אותם כראוי.

השלכות של הגבלת זכויות ההורים

ההשלכות של הגבלת הזכויות שונות מהשלכות הקיפוח: זכויות וחובות אינן מוסרות מהוריהם, כמו במקרה של קיפוח, אך הן מוגבלות בלבד, זהו אמצעי זמני המקל על איסור מימוש חלק מהזכויות ההורות במשך תקופת פעולתו.

הנוהל להגבלת זכויות ההורים

סוגיית ההגבלה על זכויות ההורים נקבעת אך ורק בבתי המשפט, הבסיס להחלטה השיפוטית עשוי להיות תביעה שהגיש אחד ההורים, קרובי משפחה מידיים, רשויות אפוטרופסות, עובדי מוסדות חינוך, התובע.