חינוך אקולוגי של תלמידי חטיבת הביניים

חינוך אקולוגי של תלמידי כיתות נמוכות הוא חלק בלתי נפרד מהרכב האישיות. בתהליך החינוך, לא רק ההורים לוקחים חלק פעיל, אלא גם מורים בית הספר פעיל. אחרי הכל, כבר את הכיתות הראשוניות להתחיל ללמוד היסטוריה טבעית, את השיעורים שבהם תשומת לב רבה מוקדש לנושאים סביבתיים. תפקיד חשוב מתנהל באמצעות תקשורת עם בני גילם, קריאת ספרות ילדים וצפייה בסרטי אנימציה. מכל האמור לעיל, הילד שואב מידע על הסביבה ועל היחסים בין האדם לטבע, בוחר את האידיאל שלו, שאותו הוא מנסה לחקות.

מטרות ויעדים עיקריים

משימות החינוך האקולוגי של תלמידי בתי הספר, התלמידים בכיתות הנמוכות יותר הם להטמיע את ההיבטים הבאים:

יש רצף מסוים במחקר. ראשית, כל אובייקטים של הטבע נחשבים בנפרד, ואז הקשר שלהם בינם לבין עצמם בפרט בין אובייקטים של חיים וחסר חיים נלמד. ולבסוף, בשלב האחרון מגיע ההבנה של המקור של תופעות טבע שונות. אבל המהות העיקרית של החינוך האקולוגי של תלמידי חטיבת הביניים היא לערב ילדים בטבע. התוצאה צריכה להיות הבנה של כבוד לבעלי חיים, חרקים, ציפורים וצמחים. אחרי הכל, הטבע הוא תנאי הכרחי לחיים של כל האנשים. הידע שהתקבל מהווה את הגישה האחראית לכל האובייקטים של הסביבה. ילדים מבינים כי על מנת לשמור על הבריאות ועל פעילות חיונית מלאה, יש צורך בתנאים נוחים, ולכן חשוב לשמור על המשאבים הטבעיים.

שיטות וצורות

העניין בתופעות הטבע ובמטבע החיים הטבעי מתחיל להתגלות בגיל צעיר. החינוך של התרבות האקולוגית של תלמידי חטיבת הביניים מבוסס על שלושה עקרונות בסיסיים. זה שיטתי, מתמשך ובין-תחומי. הצלחה תלויה ישירות בארגון הנכון של הכיתות. וכדי להפתיע ולהפוך את הילד למעניין יותר בכל פעם, יש ליישם צורות ושיטות הוראה חדשות.

שיטות של חינוך אקולוגי של תלמידי כיתות נמוכות יותר ניתן לחלק לשתי קבוצות:

עד היום, יותר ויותר שיעורים פופולריים בצורה של משחק, בצורה של מופעים תיאטרליים הקלעים. כמו כן, צורות של חינוך אקולוגי של תלמידי חטיבת הביניים מחולקים:

  1. מסה - ארגון של חגים, פסטיבלים וכנסים, עבודה על שיפור בחצרים, מטרים ועוד.
  2. קבוצה - כיתות אופציונליות בחוגים ומעגלים מיוחדים, טיולים, טיולים רגליים.
  3. פעילות אישית - הכנת תקצירים, דוחות, תיעוד תצפיות של חיי הצומח והחי, ציור ועוד.

האפקטיביות של העבודה החינוכית שנעשתה יכולה להישפט על ידי נוכחותו של האינטרס החיוני של הילד בידע של העולם הסובב אותו.