המשבר של שנת החיים הראשונה

במהלך הגידול של התינוק, אמא ואבא יצטרכו לסבול משברים רבים, שלכל אחד מהם יש מאפיינים משלו. ככלל, בסוף שנת החיים הראשונה, הפירמה הופכת להיות קפריזית מאוד, שלעתים קרובות מעייפת הורים צעירים וגורמת להם חרדה. בינתיים, "התזה" הזאת ניתן להסביר ללא קושי במונחים של פסיכולוגיה מעשית.

במאמר זה נספר לכם מהו מקורו של המשבר של שנת החיים הראשונה, ומה הסימנים המאפיינים את התפתחותו הנפשית של הילד בתקופה זו.

הסיבות וסימני המשבר של השנה הראשונה לחייו של הילד

כל משבר שמתרחש בחייו של ילד קשור אך ורק לגידול שלו ולטפס על צעד חדש בחיים עצמאיים. המשבר של שנת החיים הראשונה אינו יוצא דופן. ברוב המקרים, ההתחלה שלו עולה בקנה אחד עם אנכיזציה של אדם קטן ואת המראה של יכולתו לעשות צעדים עצמאיים הראשון.

מיומנות זו מובילה לעובדה שהתינוק מתחיל להרגיש עצמאית יותר מבעבר. מרגע זה הוא כבר לא מפחד להישאר לבד ומנסה להימלט מאמו בהזדמנות הראשונה. לכן הפירורים מתחילים להיאבק ובכל כוחו מנסה למנוע את השפעת המבוגרים על האדם שלו.

הוא נעשה עקשן באופן יוצא דופן, גחמני ועצבני, דורש תשומת לב מוגברת לעצמו ואינו נותן לאמו לעשות צעד אחד. לעתים קרובות, התינוק מסרב לאכול את מה שהוא אוהב לפני, לבצע את הפעילויות הרגילות ואפילו לשחק עם הצעצועים האהובים עליך. כל זה, כמובן, גורם לאי הבנה בין ההורים ולעתים קרובות מציג אותם לתוך קהות חושים.

מה לעשות ואיך לשרוד את המשבר?

המשבר של שנת החיים הראשונה חייב להיות פשוט מנוסה. במהלך תקופה זו, בשום פנים ואופן לא צריך לצעוק על הילד, במיוחד מאז זה יכול להיות מושגת רק אם המצב אפילו יותר גרוע. הדרך הקלה ביותר היא ללמוד להעביר את תשומת הלב של התינוק ולעשות את זה בכל פעם המורד הקטן מתחיל להתרעם.

בינתיים, טקטיקה זו אינה מתאימה אם אי שביעות הרצון של הילד הרחיקה לכת, והוא כבר התחיל להיסטריה. במצב זה, אמא או אבא יצטרכו להרגיע את הילד שלה בכל האמצעים ובעתיד לנסות לא לאפשר כאלה "splashes".