אופנה של המאה ה -19 באנגליה

ראשית המאה ה -19 מסומנת בכת של העת העתיקה. אופנה כולל טוניקות (שמיזי) עשוי מסלין או בד פשתן דק. המחוקק בכיוון זה היה אנגליה. לטעם שלה היתה אירופה מחקה את המאה ה -19.

אופנה של נשים של המאה ה -19

בתחילת המאה, שמלות בסגנון עתיק - shmiz - שחוקים עם צוואר עמוק מותניים מנופח מאוד, החצאית נופלת עם קפלים ארוכים רך, הופך חלק לרכבת. אבל האופנה חולפת, ועד 1810 הרכבת נעלמת, קו הצוואר מצטמצם ואורך השמלה מתקצר. עם זאת, אלה בגדים אור לא התאים האקלים הקשה של כמה מדינות. ובאירופה של המאה ה -19, אופנה עבור שמלות האימפריה עם שרוולים ארוכים צוואר מופחת מופיע. בשימוש גם היו בדים כבדים יותר - משי קטיפה.

עם כניסתו של כס המלכות ויקטוריה באנגליה, מתחילה תקופה חדשה, שנקראה התקופה הוויקטוריאנית . בשלב זה יש לחזור מחוכים חצאיות רחב. אבל כמה חידושים עדיין באופנה האנגלית של המאה ה -19 היו - היה שרוול רכה מאוד, אולי המפואר ביותר בהיסטוריה של האופנה נשים. צללית השמלה החלה להיראות כמו שעון חול - חצאית שופעת על קרינולינה, מותניים צרים "מחוך", שרוול מפואר. התקופה הוויקטוריאנית נקראת גם עידן הפוריטניות ואופנה של המחצית השנייה של המאה ה -19 כולל שמלות חרשים, סגורות לגמרי, עם צווארונים תחרה, קפלים, סלסולים ומזנונים. רק את הפנים והידיים ניתן היה לפתוח. אמנם לצאת ללא כפפות וכובעים נחשב לגובה של התנהגות לא הולמת.

לאחר מותו של ויקטוריה היה הערכה מהירה של ערכים. חלו שינויים משמעותיים באופנה של הנשים. בסוף המאה ה -19, לא רק אנגליה, אלא גם את כל אירופה, כללה המולה. אבל כדי להחליף אותו במהירות מגיע רק שמלה צרה עם חצאית נמוכה יותר. יש עניין האתניות ואת הארון של נשים אנגליות מלא בגדים עם מוטיבים הודית. חובה היא מטריה המגנה מפני השמש - מחווה לעור חיוור, "בהט".